צעדים שעל העוסק לנקוט על מנת לוודא שהחשבונית שהוא מקבל תקינה
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - רוסלן ביקאנוב, משפטן
 
 
בחיי המסחר, חשוב מאוד לעוסק אשר מזמין סחורה או שירות לוודא כי עבור התשלום שהוא מעביר יקבל חשבונית עסקה תקינה וזאת על מנת שיוכל לנכות מס תשומות לכשיהיה חייב במס בעסקאותיו הבאות. החשיבות הזו מקבלת משנה תוקף במיוחד לאור התופעה של חשבוניות פיקטיביות. הניכוי מותר כאשר השימוש בתשומות נעשה במסגרת עסקה החייבת במס, מס התשומות ינוכה רק כאשר מתגלגל המס בסופו של דבר על האדם החייב במס. העיקרון שחשוב לזכור אותו הוא עיקרון ההקבלה במובן זה שמס ערך מוסף אותו שילם הנישום אשר מבקש את הניכוי, הגיע בסופו של דבר לידי שלטונות מע"מ.
 
סעיף 38(א) מגלם את העיקרון הבסיסי המתיר ניכוי בגין תשומות שהוציא העוסק. סעיף 38(א) מתיר לעוסק לנכות את מס התשומות "הכלול בחשבונית שהוצאה לו כדין" ואשר נושאת "את שמו של העוסק כבעל הטובין". הדרישה הנ"ל צריכה תחילה למלא אחר הדרישות הטכניות כגון שהחשבונית הוצאה ע"י עוסק מורשה" כקבוע בסעיף 47(א) ואשר כוללת פרטים ששר האוצר קבע (סעיף 47(ב)). תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ו-1976 (להלן – תק' ניהול פנקסי חשבונות) שהותקנו מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 47 לחוק מגדירות בסעיף 9א מה צריכה לכלול חשבונית המס:

• שם העוסק וכתובת העסק.
• המילים ''עוסק מורשה''.
• מס' "עוסק מורשה".
• המילים ''חשבונית מס".
• המילה ''מקור'' (על גבי מקור החשבונית בלבד).
• מס' החשבונית (מספר סידורי).
• תאריך הוצאת החשבונית.

על עוסק המורשה לציין בחשבונית המס את הפרטים הבאים:

• שם הלקוח וכתובתו.
• פירוט העסקה.
• מספר ותאריך תעודת משלוח (כאשר יש צורך להוציא תעודת משלוח).
• המחיר ללא המס, סכום המס (בנפרד), והמחיר הכולל.
• חתימת העוסק, או חתימת עורך החשבונית מטעמו.

חשבונית, שחסרים בה אחד או יותר מהנתונים כאמור, או שהנתונים בה אינם מדויקים או מלאים, לא תיחשב כחשבונית שהוצאה כדין.
הדרישה כי החשבונית תוצא כדין אינה אך דרישה טכנית, כי אם גם מהותית. על החשבונית לשקף עסקה אמיתית בין הצדדים הנכונים והאמיתיים לעסקה. המבחן לקיומה של "חשבונית כדין" הוא מבחן אובייקטיבי כפי שנקבע בפסק דין ע"א 3758/96 סלע חברה למוצרי בטון בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ. פסק דין מאוחר יותר (ע"א 4069/03 מ.ל.ר.ז שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ)  קבע כי במקרים חריגים יותר לנישום לנכות את מס התשומות אף על פי שהחשבונית הוצאה שלא כדין מבחינה אובייקטיבית. מקרים כאלו יחולו למשל כשאר הנישום הוכיח כי לא התרשל ונקט את כל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבונית הוצאה כדין, לרבות אימות החשבונית וזהות העוסק. במקרים כאלה, שבהם הנישום יוכיח כי לא גילה, או לא יכול היה לגלות, את הפסול שנפל בחשבונית באמצעים סבירים, יותר לו ניכוי מס התשומות. הפסיקה מציינת כי הנישום לא ייחשב כעומד בחריג הנ"ל אם נמנע מלברר על אודות החברות שעמן סחר אצל הרשויות המוסמכות, לא דרש הצגתם של מסמכים רלוונטיים, כגון ייפויי^-כוח, אשר יש בהם כדי לקשור בין האדם שמולו פעלו לבין החברה שאותה התיימר לייצג.
יודגש בהדגשה יתרה, כי לפי קביעתו של בית המשפט העליון על הנישום מוטל הנטל מתחילת הדרך ועד סופה להוכיח כי החשבוניות הוצאו כדין. אשר על כן, כדאי מאוד להפנים וליישם את הבדיקה בדבר דרישות טכניות ומהותיות שהחשבונית ומוציאה צריכים למלא על מנת שניכוי התשומות יותר.
 
 

רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)

טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449

חיפה: שדרות המגינים 58

טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976

רומניה: רח' פרנקלין 7, סקטור 1,  בוקרסט

שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון

           משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, עמיר