המותג העתיק בעולם – הוא דווקא שלנו !
רובנו סוגדים לתרבות האמריקאית ולהתמחות האמיתית שלהם בשיווק. ובמיתוג.
הרבה מאמרים וספרים יצאו לאור בנושא ולרגע נדמה שכל תהליך המיתוג הומצא על ידם והוא רק בן כמאה מאה חמישים שנה.
אז זהו שממש לא כך.
המותג העתיק הומצא על ידי יהודים והוא נקרא כ ש ר ו ת.
המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה.
המונח נמצא גם בתרבויות אחרות –אולם הוא מזוהה בעיקר איתנו.
דרך אגב השם בא כנראה משורש המילה כשורה (בסדר) או מהמילה שורה (מסודר ישר).
מושג הכשרות מוזכר כבר התורה (ספר ויקרא ודברים) – כלומר אנו מדברים על פעילות שנוצרה כבר לפני אלפי שנים.
ברבות השנים נוצרה תעשייה ענקית סביב הוראות שעה אלא – המספקת פרנסה,שליטה וכוח לעשרות ויש הטוענים למאות אלפי אנשים ברחבי תבל.
רבים מיצרני המזון ומספקי המזון מצטיידים בתעודת כשרות,לעיתים רק מתוך שיקול מסחרי השואף לכלול בקהל היעד של המוצר את ציבור שומר המסורת ומהטעם שאם לא יהיה למוצר כשרות הוא לא יוכל להיכנס לרשתות המזון המחזיקות תעודת כשרות לעסק.
"המיתוג" הזה עולה לנו הרבה מאד כסף.
יצרן מזון מחויב להעסיק משגיחי כשרות אצלו במפעל (משכורות+ רכבים+ שי לחג)
יבואני המזון נדרשים לשלוח משגיחים למפעלים ( כרטיסי טיסה+מלון+אירוח) ובנוסף נדרשים לתרום לחצר זו או אחרת- תחת השם אגרות.
לצד פיקוח הכשרות הממלכתי,רבנות ראשית ומקומית הוקמו עוד כשרויות ("פרטיות"),אשר אינן סומכות על רמת הפיקוח הממלכתית והן דורשות סטנדרטים גבוהים יותר (כשרות מהודרת).
+ הכשרות הבולטת בתחום זה היא "בד"ץ"- בית דין צדק.
גוף זה הוא הוותיק והמפורסם שגופי הכשרות הפרטיים.
מעמדו החזק של הגוף עומד בניגוד לשיעור חלקו באוכלוסיה.
+ בד"צ הרב לנדא ,בדצ מהדרין,חתם סופר,בית יוסף,יורה דעת-מחפוד,מחזיקי תורה,חסידות בעלז,שארית ישראל,עשרות למהדרין,OU
OK ועוד מיני כשרויות הפעילות בחו"ל.
בשנים האחרונות נתפס המושג kosher כמושג בריאותי וקיימת לו דרישה רבה בחו"ל.
מגמת הבריאות היא הרבה יותר מאופנה ולצד המזון האורגני קיימת דרישה הולכת וגוברת למוצרים כשרים,תוך ידיעה ואמונה שמוצרים אלא עברו תהליך מוקפד יותר הן ביצור וחשוב יותר מצד איכות הרכיבים התזונתיים.
מוצאים הענות רבה יותר של הרשתות בארה"ב ובאירופה למוצרים עם המותגkosher , מאפשר לרשתות לגבות על המוצרים עם המותג "פרמיית בריאות" כלומר מחיר מכירה גבוהה יותר.
זו הזדמנות עסקית יוצאת מן הכלל לתעשיית המזון הישראלית – לפרוס כנפיים ולהציע את תוצרתה ומרכולתה לגויים.
מוצע לחברות להעתיק את תקציבי הפרסום המקומיים ולהסיטם לתערוכות ולמקדמי מכירות לעבודה ברשת האינטרנט בנקודות היעד ובשפה המקומית.
יובל לובנשטיין משמש כיועץ שיווקי ואסטרטגי לחברות בתחום מוצרי הצריכה. שימש כחבר הנהלה במספר רשתות שיווק כולל שופרסל,שם עמד גם בראש פעילות היבוא של הרשת.
