מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

גיוס חרדים

חרדים – לגיוס, לקצבאות ולשירות לאומי

/ אברהם פכטר

 

חרדים – לגיוס, לקצבאות ולשירות לאומי

 

גם אם ההחלטה, על הגבלת הקצבאות לתלמידי הישיבות ל-5 שנים צודקת, הדחייה ל-5 שנים משמיטה את הבסיס הרעיוני, ציבורי, מעשי – עליה הוא מושתת.

כל מי שטוען (ויש רבים), שצריך לחייב בחוק ובכוח את גיוס החרדים, לא מבין את הסוגייה, את הרקע, המנטאליות ואת דרך החיים של הקהילה החרדית.

חוק טל – (שהוארך ל-5 שנים נוספות) – הוא פתרון מעשי לסוגייה הסבוכה.

 

* מאת: עו"ד אברהם פכטר

 

הפגנות הסטודנטיםהקשורות להחלטה בעניין המשך מתן הקצבאות ואף הגדלתן, למגזר של תלמידי הישיבות החרדיות, מעוררות אמפטיה מחד – ואנטיפטיה לחרדים - מאידך.

הנושא של תלמידי ישיבות, תחת המסווה של "תורתם אומנותם", הוא בעל היסטוריה שמתחילה עם הקמת המדינה.

הרעיון החל, בלחץ השדולה החרדית, בתקופת בן-גוריון ז"ל מיד עם הכרזת העצמאות והקמת צה"ל.

בן-גוריון, נכנע בזמנו ללחץ הדתי ואישר ל-400-500 תלמידי ישיבות פטור משירות בצה"ל תחת הכותרת "תורתם אומנותם", ומאז הכדור מתגלגל וגודל עד למספרים מפחידים של תלמידי ישיבות בגבולות 40-50 אלף בחורים טובים לישיבה אך לא תורמים לצה"ל או למשק המדינה.

"תורתם אומנותם" – מזכיר כיום את החוק של "עילוי ספורטיבי" (חוק בן-סהר) שמאפשר לספורטאים מחוננים המייצגים את המדינה, למלא את חובתם הלאומי ביטחוני בהקלות רבות, בתקופת החופשות והפגרות ולמלא חובתם בצורה מדורגת ומחולקת.

יש בסיס לרעיון – שאם רוצים להשיג הישגים ספורטיביים ולייצוג עם כבוד של המדינה, לתת הקלות לספורטאים מצטיינים ולשלבם, בצורה נבונה בשירות ההסברה של ישראל בעולם.

הפטור – כולל ספורטאים מכל הענפים, לרבות מוסיקאים מצטיינים ואפילו דוגמניות ודוגמנים.

אבל הכל במידה – בצורה מבוקרת, מפוקחת ומאורגנת.

על בסיס מעין זה – ניתן גם להגיע להסדר עם מספר מצומצם של "עילויים בתורה" שיבחרו ע"י רבני הישיבות בתנאי שמספרם הכללי יגיע ל-1000 בחורים, ולא למספרים גדולים והולכים של עשרות אלפים.

רוב תלמידי הישיבות והכוללים – דהיום, רחוקים מלהיות עילויים בתורה ובמעשים טובים, רובם – בינוניים ומטה על תקן "בטלני תורה", שלא מביאים כבוד לתורה ולמעשים טובים.

כאן נכנס לתמונה חוק טל. לגבי דידי מדובר בפתרון ובהסדר הטוב ביותר, המעשי ביותר, כיום למצב שנוצר. בתנאי – שהוא יבוצע וימולא בהתאם לתנאים שנקבעו בו, בלי פרשניות ועקיפות.

וכל הטוענים – אחרת – לא מבינים את המטריה, את המנטאליות, את אורך החיים והמחשבה של העדה הזאת. דוגמא לכך קיבלנו, בפרשת הבנות מעמנואל – שהממשלה ומשרד החינוך נכנעו לבסוף, כשראו שהדבר יוביל למבוי סתום ושמדובר בקבוצה קיצונית שמוכנים לשבת בכלא על טפם והוריהם – במעין "קידוש השם התורני תרבותי" לפי תפישת עולמם.

לכן, להערכתי, יש לתת כתף ציבורית וממשלתית לביצוע חוק טל ולרדת מעץ האופציות של גיוס בכפייה וסנקציות כלכליות.

להלן: קיצור תולדות החוק:

בג"צ 3267/97 חייב את הכנסת לחוקק חוק שיסדיר את נושא גיוס או פטור של תלמידי הישיבות מהמגזר החרדי.

לפי חוק השירות בטחון (נוסח משולב) התשמ"ו-1968, על כל אזרח ישראל חלה החובה לשרת בצה"ל על פי ההוראות והתקנות המפורטות בחוק, לרבות הפטורים והדחיות המתחייבות בהתאם לדין.

מאחר והסוגיה של שירות תלמידי הישיבות, עלתה תדירות לדיון הציבורי, (מאז הקמת המדינה), וההסדר של הממשלה בראשות בן-גוריון ז"ל, לשמור על "סטטוס-קוו" עם הציבור החרדי, ע"י מתן פטור לתלמידי ישיבות על בסיס "תורתם אמונתם". אבל מאז החלטת בן-גוריון, ציבור התלמידים שסומן ע"י התקשורת והרוב החילוני כ"משתמטים", עלה ממאות לאלפים ועשרות אלפים, הנושא הלך והחמיר והפך לנושא ניגוח מתמיד של הציבור החרדי ובמיוחד בתקופת בחירות וחלוקת כספי ציבור.

כדי לפתור סוגיה סבוכה זו, נזעקו אנשי ציבור מכל הגזרות בניסיון לפתור את "הפלונטר", ועל רקע אווירה זו, הוקמה וועדת השופט טל משנת 1999.

לאחר דיונים רבים, לא מצאה הוועדה פתרון קסם, וחזרה על העקרונות הישנים של ערך הגיוס לצה"ל, החובה בשירות בטחון כערך העומד בפני עצמו, גם כערך בטחוני וגם כשוויון בפני החוק.

יחד עם זאת ציינה הוועדה כי העדה החרדית, החיה לפי דרכה, אמונתה ואורח חייה המיוחד, זכאית להתחשבות ופתרון.

המלצות וועדת טל - עמדו בבסיס החוק לדחיית שירות לתלמידי ישיבות (הוראת שעה) התשס"ב-2002, שם הוכר העיקרון של דחיית שירות לתלמידים "שתורתם אומנותם".

בג"צ 6427/02 מיום 11.5.06 דחה ברוב של 8 נגד 1 את העתירות לביטול החוק ונתנו לו ארכה של שנה וחצי.

בתאריך 19.7.07 - הוארך החוק ע"י הכנסת ל-5 שנים נוספות.

החוק נחקק בשנת 2002 ובמסגרת ההסדרים שבחוק, מאפשר לבחורי הישיבות לצאת בגיל 22 לשנת הכרעה, כלומר: הסתגלות בחוץ, לחיים האזרחיים, ואז להחליט או שירות צבאי או אזרחי מקוצר או לחזור לישיבה.

המתנגדים לחקיקה המקורית והמתנגדים להסדרים שבחוק, טוענים ובצדק שיישום ההסדרים וההבנות שהושגו לעניין חקיקת החוק, לא יושמו כמעט לחלוטין, אין שירות אזרחי, ובית המשפט העליון קבע השנה, שפגיעת השוויוניות שבחוק יש בה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וגורם לאפליה וקיפוח.

כמובן שהחוק שפוגע באיזון בין החברה החילונית לדתית, הוא מקור להתנגשויות וסכסוכים פנים מפלגתיים ובין המפלגות, והלהבות מתעצמות כשמדובר בפריימריס בעבודה, כאשר המועמד עמי אילון מוביל את נס ההתנגדות לחוק, כמו שעשה עוד לפני היותו מועמד בעבודה.

הסכנה המשפטית מצויה בהחלטת בית המשפט העליון שבמידה ולא יהיו שינויים, שיפורים, שיפוצים ויישום, חלק גדול מההסדרים שבחוק - הוא יחשב כבלתי חוקתי, וניתן יהיה לבטלו בבג"צ.

הבעיה היא שבג"צ יכול לבטל חוק (לפי המצב הנוכחי, ועל כך יש וויכוח גדול בכנסת), אבל בג"צ לא יכול לבטל או לשנות "אמונה" ולא יכול להכריח "אברכים שתורתם אמונתם" לשנות דרכיהם.

מאז קום המדינה, מנסים למצוא פשרה, שתאפשר למגזר החרדי, הערבי, פטורי שירות וסרבני מצפון - להשתלב בחברה בקטע של שירות הביטחון או השירות הלאומי - אזרחי.

חוק טל שחוקק לפני 4 שנים, היה אמור להביא להסדר, לפיו המגזר החרדי ובחורי הישיבות ישתלבו בהדרגה בחברה הישראלית ע"י תרומה מוגבלת לשירות הביטחוני.

עיקר כוונתו של החוק - שבראש הוועדה שהביאה את מסקנותיו לכנסת עמד שופט בית המשפט העליון דאז, השופט טל ובו שולבו אנשי ציבור חילוניים, דתיים ונציגי צה"ל, כמו ראש אכ"א, האלוף (בדימוס) משה נתיב ואחרים.

כוונת הוועדה היתה לפתור את "הפלונטר" שהיה בנושא הרגיש הזה, משך שנים רבות - מאז שבן-גוריון, כראש הממשלה הראשון, הסכים למען שלום בית עם הדתיים, לקיים בנושא של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" - סטאטוס קוו - לפיו הלימוד בישיבה יחשב ויילקח בחשבון מבחינת חשיבותו ותרומתו למדינה - כשירות צבאי.

הבעיה הסתבכה משך השנים, כשהתברר שמספר תלמידי הישיבות שתחילתו בכ-600 תלמידים הגיע בשנת 2005 ל-כ-46.000 - תלמידי ישיבות ואברכים נשואים שלומדים - ונמצאים בהסדר שתחילתו כאמור בתקופת בן-גוריון. כיום המספר גדל ל-50.000 +.

כל הניסיונות ליישם את חוק טל, משך 4 שנים לא צלחו במיוחד. אמנם צריך להזכיר את ההסדר של שנת "הכרעה" שנתנה לתלמידי הישיבות, ואת ההצלחה הלא מבוטלת של נח"ל חרדי - שמאז הקמתו ב-99 הפך לגדוד מבצעי, שמגייס שלוש פלוגות מדי שנה.

חלקן במלחמה בטרור, אף הוכיח עצמו בכמה הזדמנויות, במניעת פיגועים ותפיסת מבוקשים.

העתירות לבג"צ שהגישו בנושא חוק טל - נדחו ונדחו, עד שהגיע הרגע בו הודיע בג"צ שהוא מתכוון לתת פסק דין בנושא. החלטת הממשלה היא למעשה תשובת המדינה לעתירה, לפיה נעשה יישום של חוק טל ע"י החלטה לשילוב המגזרים שלא תורמים את חלקם לשירות הביטחון, ע"י שירות לאומי או אזרחי.

יש לציין, שלפני החלטת הממשלה - היא עיינה בדו"ח שהוגש לה ע"י וועדה מכובדת בראשות האלוף (בדימוס) עברי - מפקד חיל האוויר לשעבר, שגריר בוושינגטון ומנכ"ל משרד הביטחון, כשלצידו הרכב גדול ומכובד של אישי ציבור מכל המגזרים, דוגמת עו"ד יעקוב ויינרוט ואחרים.

כמובן, שהיתה ביקורת גם על החלטה זו, מצד אישים ומפלגות, דוגמת אנשי שינוי ובראשם טומי לפיד, ועמותות למיניהן, שטוענות שחלוקת הנטל הביטחוני לא צודק ומאוזן ומצד סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות שטוענים, שגם להם מגיע הסדר דומה, הקלות בשירות הסדיר, המילואים - על בסיס דומה של "תורתם אומנותם".

זכורות גם הטענות הישנות, שליוו לאורך שנים את נושא אי גיוס תלמידי הישיבות - והמאבקים הציבוריים והמשפטיים - במיוחד הטענה שבאוהלי תורה לא נהרגים ולא נפצעים - ואין כל סיבה שכל עול הביטחון על השלכותיו יישאו צעירים חילוניים - שרוצים אף הם לשלב תורה ומלאכה - ואיזון נכון בתרומה למדינה של כל אזרחי המדינה.

יש ממש בטענות אלה - אבל המציאות הוכיחה, בשל רצף סיבות ונסיבות, ביניהן תקציביות, אנושיות ובעיקר פוליטיות שהנושא לא ייפתר בדרך של חקיקה ממשלתית ללא הסכמה ותיאום - ובוודאי לא בדרך של החלטות בג"צ.

אי לכך, במקום לטעון ולרטון ולהתרעם, מבלי שהבעיה תיפתר או תנוע קדימה - החלטת הממשלה, בנסיבות הקיימות, היא נבונה, רצויה, עניינית יעילה ובעיקר ניתנת לביצוע, למרות שבמציאות היישום צולע, דל ובשלב זה לא משביע רצון.

פרט לתלמידי הישיבות והאברכים - שיוכלו אחרי "שירות מקוצר" בהתאם לגיל נישואין, ילדים וכו' "לעזוב את הלימודים ולהתחיל לעבוד לפרנסתם - דבר שעד עתה נמנעו מלעשות כדי לקבל "חסינות משירות" - בשל לימודי תורה גם מגזרים נוספים ייהנו מההסדר.

שירות לאומי – לכל אזרחי ישראל, שמקבלים פטור משירות צבאי.

לדוגמא: ניתן לשלב בחורות דתיות, בשירות לאומי - אזרחי בבתי ספר, בתי חולים, מתנסים, שיקום חברתי וכו'.

ניתן לשלב גם אזרחים ערביים בשירות אזרחי - כדי לתת להם תחושה יותר של הצטרפות והתקבלות לחברה הישראלית והאזרחית של המדינה. ניתן להוסיף את הקבוצה הגדולה של צעירים בעלי פטור משירות ביטחוני בשל בעיות רפואיות, כלכליות או חיילים ששירתו בצה"ל, לא השלימו שירות ושוחררו מסיבות שונות. כן ניתן להוסיף, לקבוצות האלה גם סרבני מצפון - כלומר: פציפיסטים טהורים - להבדיל מסרבנים פוליטיים - כפי שהדבר התגלה לאחרונה בישראל - את אלה יש לשפוט בחומרה ולהוקיעם חברתית ומוסרית. כלומר: אם נעשה מאזן ושקלול של כל התמונה, בצורת טור חיובי ושלילי, הרווח לחברה ושבירת "הסטאטוס קוו" השולט מעל 50 שנה - הוא כדאי, רווחי ויעיל.

החלטת בג"צ, הוכיחה כי בשלב זה הממשלה לא השכילה ליישם את עקרונות החוק - ולכן נתנו לה שופטי בג"צ בלון חמצן לתקופה נוספת של 1.5 שנים - שאם לא כן, החוק יבוטל בשל היותו לא חוקתי, מאחר ודבר לא נעשה עד כה - חזרנו לנקודת המוצא.

להערכתי ביטול החוק - לא יביא לפתרון והתקדמות בנושא, אלא להיפך, יכניס את המגזר החרדי, הרואים בלימוד תורה כערך עליון, להתחפרות בעמדותיהם הקשוחות והקיצוניות, ושום החלטה או ניסיון בכוח להכריח אותם לא יועיל. יתירה מכך, הם יראו בכל מעשה של הממשלה, צה"ל או המשטרה - לאכוף עליהם את הגיוס כמלחמת קודש, מצווה ואולי מאבק על קידוש השם והתורה.

בג"צ יכול לבטל חוק של הכנסת, אך הוא לא יכול לבטל את אמונתם, את שיטת חינוכם וחייהם, את היצמדותם לתורת ישראל כמקור של מים חיים - המשקה ומפרה את חייהם הדלים בעולם הזה, כמבוא לעולם הבא.

לדעתי, יש להניח להם ולתת להם שהות נוספת לעכל את הסדרי חוק טל - בציפייה ותקווה שאכן יהיו לו תוצאות חיוביות בעתיד.

יש בשלב זה, אם כל האי נוחות מההפליה ואי השוויון - להתייחס אליהם כאל מגזר חריג, ייחודי, שחי בעולמות אחרים הרחוקים משלנו.

יש לראותם, ככת, כמו "האמשים" בארה"ב, שחיים מתוך רצון ובחירה, ללא חשמל ומים זורמים, ללא מכוניות וללא בגדי שעטנז - וכך מנהלים את חייהם עשרות בשנים - ובעיניהם בהצלחה בסיפוק ובאושר.

למגזר הייחודי הזה, ניתן להוסיף את הנערות החרדיות, הפציפיסטים, הנוער הערבי ולהפנותם בהסכמה ובשכנוע לשירות לאומי אזרחי.

צריך ללמוד מההיסטוריה - יש נושאים שבאמונה, דת, תפיסת עולם ודרך חיים - שלא ניתן לבצע בכוח או בחקיקה, במיוחד כנגד יהודים, מאז חנה ושבעת בניה, אכילת חזיר וטרפה - ועד ימינו אלה.

הארכת החוק בעוד 5 שנים – שחלק ממנו כבר בוזבז, נותן פתח תקווה שאולי ניתן יהיה להסדיר נושא כאוב זה - בצורה הגיונית וסבירה. לכן, במקום להתרכז בקצבאות ובמלחמה בגיוסם, להפנות האנרגיות ליישום חוק טל.

ולגבי הסטודנטים – למצוא פתרון הולם ואפקטיבי – כי גם להם מגיע ובצדק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                                                                                                                

*    הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

אברהם פכטר
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים
אברהם פכטר
המתמחה במשפט פלילי צבאי וציבורי והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי יועץ משפטי ביש"ע שופט צבאי בדר' סא"ל סגן פרקליט מחוז משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי
תל-אביב
03-6990619
חברה ומדינה - דמוקרטיה
תאריך: 22/12/2010
תגיות:   פכטר    גיוס החרדים    חוק טל   


ממומן

מאמרים נוספים בתחום חברה ומדינה - דמוקרטיה

גוואלד – אונסים את הדמוקרטיה / אברהם פכטר
החוק שעבר בכנסת, המאפשר לחקור את הארגונים המשמיצים, מסיתים נגד המדינה וקיומה – עורר את השמאל הרדום להתפרצויות זעם תוך הפרכת סיסמאות בנוסח סתימת פיות – פשיזם, מקרתיזם, סטליניזם.
שלילת אזרחות - בדמוקרטיה מתגוננת / אברהם פכטר
האזרחות אינה מתנה נצחית. חובות רבים וכבדים בצידה ליד יתרונות חשובים. הזכות לאזרחות ניתנת לשלילה למי שבוגד חותר פוגע בביטחון המדינה במוסדותיה ורוצה לערער את שלטונה.
חרדים – לגיוס, לקצבאות ולשירות לאומי / אברהם פכטר
גם אם ההחלטה, על הגבלת הקצבאות לתלמידי הישיבות ל-5 שנים צודקת, הדחייה ל-5 שנים משמיטה את הבסיס הרעיוני, ציבורי, מעשי – עליה הוא מושתת. כל מי שטוען (ויש רבים), שצריך לחייב בחוק ובכוח את גיוס החרדים, ל
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים