החלקה במקום ציבורי
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אריאל בן אברהם, משפטן
החלקת אדם במקום ציבורי, עשויה לזכותו, בתור ניזוק, בפיצויים .
במה דברים אמורים?
בשלב הראשוני, עליו לברר באם ההחלקה אכן נעשתה במקום ציבורי, ובמידה והתשובה לכך חיובית, יהיה עליו לבחון את מידת התרשלותו של המעוול, בין אם מדובר בבעלי הנכס בו אירעה התאונה ובין אם מדובר ברשות אשר אחראית לנמצאים בתחומה.
שנית, ובטרם נבחן הסוגיה הנזיקית הטהורה, נציין כי גם בתביעות נזיקיות, יש להחליט לאיזה בית משפט נגיש התביעה הרלוונטית, על פי אמות המידה הבאות :
תביעות נזיקיות של עד 2.5 מיליון שקלים חדשים, תוגשנה לבית משפט השלום.
תביעות נזיקיות של סכומים הגבוהים מהסכום הנ"ל, תוגשנה לבית המשפט המחוזי.
כזכור, סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע, כדלקמן:
"בית משפט שלום ידון באלה:
(1) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;"
וכן, יש לציין את סעיף 40 (1) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הקובע:
"בית משפט מחוזי ידון באלה:
(2) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; [ההדגשות הוספו-א.ד.]
הנה כי כן, לאחר שהסדרנו את עניין הסמכות העניינית, נוכל לפנות אל הסוגיה הנזיקית לגופה.
כפי שצוין דלעיל, ככלל, כאשר נגרמים לאדם נזקי גוף, ובענייננו-כתוצאה מהחלקה במקום ציבורי, יתכן ויהיה זכאי הוא, לפיצוי/הטבת נזקי גוף.
מהות הטבה/פיצוי זה, הנה "השבת המצב לקדמותו", קרי מתן פיצוי אשר כביכול ישיב את האדם לסיטואציה בה איננו נפגע.
דע עקא, אין די בהופעתם של נזקי הגוף גרידא, ויש להוכיח כי גורם כלשהו גרם להם.
בעניינו, נתמקד במקומות ציבוריים, ולפיכך,יהיה על הניזוק להוכיח את רשלנותו של הגוף אשר בתחומו אירע הנזק. המדובר במקומות כגון: רשויות מקומיות, מדרכות, כבישים, בתי מלון, פארקים ציבוריים, מרכזים מסחריים ומרכזיים, בתי ספר ועוד...
כזכור, סימן ד' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1986, מונה את סעיפים 35-36, אשר מגדירים את עוולת הרשלנות, כדלקמן:
"35. רשלנות
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."[ההדגשות הוספו-א.ד.]
וכן:
"36.חובה כלפי כל אדם
החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף." [ההדגשות הוספו-א.ד.]
משכך, על הניזוק להוכיח, כי הנזק אשר נגרם לו, הנו תולדה של רשלנות מצד הרשות הציבורית, בהתאם לסעיפים דלעיל.
לעניין זה , ראוי לציין את ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' חי כהן ואח', פ"ד נ(2) 111 (להלן: "פרשת אפיקים").
בפרשת אפיקים דובר על ילד אשר ביצע "קפיצת ראש" למים רדודים בבריכת שחייה בקיבוץ בו הגיע לביקור יחד עם הוריו, והפך לקוודרופלג.
בפרשת זו, קבע בית המשפט הנכבד, כדלקמן:
עוולת הרשלנות מבוססת על מבחן הצפיות, ולפיכך רמת הזהירות הנדרשת נקבעת על-פי הקריטריון של האדם הסביר.
לעומת זאת, בעוולת הפרת חובה חקוקה רמת הזהירות הנדרשת נקבעת בחוק עצמו והיא יכולה להיות חמורה או נמוכה מזו הנדרשת על-ידי האדם הסביר או זהה לה. עוולת הפרת חובה חקוקה לחוד ועוולת הרשלנות לחוד. כל עוולה ותנאיה, תכונותיה ודרישותיה המיוחדים......עצם העובדה כי דבר חיקוק פלוני, המטיל חובה לנקוט אמצעי זהירות, אינו חל על מזיק אלמוני, אינה מחייבת את המסקנה כי אותו מזיק אלמוני פטור מנקיטת אמצעי הזהירות המנויים באותו החיקוק. בית המשפט יכול לקבוע במסגרת הדיון בעוולת הרשלנות, כי היה על המזיק כאדם סביר לנקוט אותם אמצעי זהירות המנויים בחיקוק. דווקא קיומה של חובה סטטוטורית יכול ללמד על רמת הזהירות הנדרשת לצורך עוולת הרשלנות...... שליטה ופיקוח על מקרקעין מקימים חובת זהירות כלפי מבקרים במקרקעין (למעט החריג הקבוע בסעיף 37א לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] )......במקרה דנן, דובר בבריכה שהיוותה מוקד נופש למבוגרים ולצעירים מחברי המערער ולאורחיהם, ואנשים רבים - מבוגרים וצעירים - נהגו לקפוץ קפיצות ראש מהמקום שבו קפץ המשיב .1הייתה על המערער חובת זהירות כלפי המשיב 1, וזו הופרה משלא נקט המערער אמצעי זהירות סבירים (של סימון ושילוט) כדי למנוע סיכון זה. הפרת חובת הזהירות היא שגרמה במקרה דנן לנזק, שכן סביר להניח כי שילוט וסימון הולמים היו מסבים את תשומת לב המתרחצים לסיכון שבקפיצות הראש מהמקום שממנו קפץ המשיב 1, ואנשים רבים היו נמנעים מקפיצה באזור האסור, ובכללם המשיב..."
לפיכך, נסכם ונאמר, כי בעת קרות אירוע נזיקי, כגון החלקה במקום ציבורי, קיימת לניזוק אפשרות תביעה ואף פיצוי, כנגד המעוול אשר בהתרשלותו או תוך הפרת חובה חקוקה(המנויה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין הנ"ל) - גרם לקרות האירוע.
רמת גן: רח' בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' פרנקלין 7, סקטור 1, בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון
משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, עמיר
