מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

עובדים זרים במושבים

מי המעסיק של עובדים זרים במושבים?

/ גלעד שרגא, עו"ד

מי הוא המעסיק של העובדים הזרים במושבים ?

 

 

לאחרונה מתנהלים מגעים בין התאחדות חקלאי ישראל לבין הממשלה, בדבר הגעתם לארץ של כ-2,000 עובדים תאילנדים לעבודה במשקים חקלאיים בחמש השנים הקרובות.

ברם, עד כה מדיניות "שמיים סגורים" וצמצום הגעתם של עובדים זרים לתעסוקה בחקלאות החל משנת 2003, יצרה מחסור קשה בידיים עובדות בקרב החקלאיים אשר במשך שנים נסמכו על העובדים הזרים, כמשאב הכרחי לפעילותם החקלאית. מציאות זו הצריכה מציאת פתרונות יצירתיים מצד המעסיקים בפועל ומצד חברות כח האדם.

בפסק דין ארוך ומקיף אשר ניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בבאר שבע נקבע, כי כל גורם המעורב בהעסקתו של עובד והמפיק ממנה הנאה חומרית, ובמיוחד מקום שבו מדובר בעובד זר, המצוי בעמדת נחיתות, יש להטיל עליו אחריות רחבה, עד כדי העברת האחריות לחברת כח האדם אשר היתה מעורבת בהבאתם של העובדים ארצה, באופן בו רואים את החברה כמעסיקתם של העובדים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל במשק, ולכל הפחות כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם.

תמצית פסק הדין הינה אודות 18 עובדים זרים אשר הגישו תביעה כספית לתשלומי זכויות בגין תקופת עבודתם, כנגד בעלי זכויות במשק חקלאי אשר נטען, כי העסיקום, וכנגד חברה בעלת רישיון להבאתם של העובדים הזרים לארץ (להלן:"החברה").

לטענת התובעים שכרם שולם בשיעור נמוך מזה הקבוע בחוק, באיחור וזכויותיהם הסוציאליות נגזלו מהם, התובעים הגישו תביעתם כנגד כל מי שהיה מעורב בהבאתם ארצה, החברה, בעלת אישור העסקתם בארץ, ובני משפחתו של בעל אישור העסקתם.

לטענת החברה, איש מהתובעים לא הועסק על ידה בשום קונסטלציה, לא במישרין ולא בעקיפין. היא מעולם לא שימשה כמעסיקתם, והיא אינה יכולה להיות מעסיקתם של התובעים מכיוון שהיא פועלת על פי היתר של משרד התמ"ת כמתווכת בין-ארצית בענף החקלאות בין עובדים זרים לבין חקלאים.

למרות ליקויים רבים בתביעה ובהעדר חקירתם של חלק ניכר מהתובעים על תצהיריהם קבע בית הדין, כי יש מקום להקל בעת הצורך, בהתחשב בקשיים האובייקטיבים העומדים בפני העובד הזר בבואו להגיש תביעתו לבית הדין, ולאזן את זכויות הצדדים והקשיים העומדים בפניהם, על מנת להגיע לחקר האמת. בית הדין ציין, כי תפקידו של בית הדין הוא לעשות כל שביכולתו על-מנת להגן על העובדים הזרים.

בית הדין הוסיף וקבע מה הן אמות המידה אשר בהתקיימן, רשאי הוא להתיר את אי התייצבותו של עובד זר לדיון ולחקירה נגדית על תצהירו, ואלו הן: האחת - בחינת התנהלותו של בא כוח התובע והשניה - בחינת מהות התביעה, היינו בחינת משקל הראיות ותוצאות אי התייצבות התובע לחקירה.

יצוין, כי למרות שבית הדין לא קיבל כל הסבר מדוע לא הוגשו 5 מתוך תצהירי התובעים, וכן מדוע לא נתבקשה שמיעת עדותם של 10 עובדים מבין התובעים במסגרת עדות מוקדמת ודין התצהירים היה להימחק, הרי שבמקרה זה, נקבע כי התובע רשאי להוכיח תביעתו בכל דרך שהיא, ואין הדרך הזו בהכרח מחייבת הגשת תצהיר עדות ראשית של התובע עצמו ולכן אין מקום לדחות התביעות על הסף.

בסופו של יום יש לשקול את הראיות שהובאו בפני בית הדין ולבחון האם הוכיח כל אחד מהתובעים את תביעתו בדרך אחרת גם ללא תצהיר, באמצעות עדויות אחרות ובהודאות שניתנו על ידי הנתבעים עצמם.

בית הדין מסיק, כי מתביעת התובעים עולה, כי הם הגיעו לישראל והועסקו בחקלאות במשקים חקלאיים שונים כקבוצה על ידי אותם מעסיקים ובאותה שיטת העסקה ולכן, די בעדות חלק מהתובעים, כדי להצביע על מסגרת ההעסקה, ההסכמות והתנאים של התובעים כולם.

זאת ועוד, התובעים צירפו מסמכים שנערכו על ידי משרד העבודה התאילנדי בשפה התאית ובו מופיע שם החברה באופן ברור בשפה האנגלית, מסמכים מהם עולה, כי החברה רשומה בהם כמעסיקה ומשלא ציינה החברה מיהו הצד השני לחוזה, והיא עצמה חתומה עליו או מצוינת בו כמעסיק, ומשנוסח החוזה על ידה או מטעמה, יש לראותה כמי שמהווה את הצד השני לחוזה וכנושאת בנטל ההתחייבויות הקבועות בו.

מהעדויות ומהמסמכים הסיק בית הדין כי, החברה קיבלה מידי חודש בחודשו תשלומים שוטפים מהחקלאים שהעסיקו את העובדים והיא העבירה אותם ישירות לחשבונות העובדים בבנק בתאילנד. (לטענת החברה מדובר בסיוע לעובדים וכן בשירותי "בלדרות" המותרים לה כ"בעלת רשיון לסחר במטבע חוץ שניתן לה והיא קיבלה מידי חודש בחודשו עמלה בגין העברת שכרם של התובעים לתאילנד).

בית הדין פסק, כי:

-   חברה היוצרת מצג כלפי עובד שלפיו משמשת היא כמעסיקתו, משלמת לו מידי חודש שכר ומקבלת עמלה מידי חודש בגין כספים המועברים באמצעותה, אינה יכולה להישמע בטענה, כי הינה חברת תיווך בלבד. החברה שמרה על קשר רציף עם התובעים מטעמי תועלתה האישית ולא כחלק מהשירות שעליה לספק כלשכת תיווך. חלק ניכר מהתועלת שלה באה לידי ביטוי בעמלה הנגבית על ידה מהעברת כספי העובדים לחו"ל. 

-  כאשר החברה מציגה עצמה בחוזי ההעסקה כמעסיקה כלפי העובדים וגם כלפי השלטונות בתאילנד, כאשר  תנאי ההעסקה נקבעו על ידי החברה, והיא זו אשר שיבצה את התובעים אצל המעסיקים כשהדבר נתון לשליטתה, פיקוחה והחלטתה, ומשהדרכונים נותרו בידי החברה ובעיקר כשהחברה שלטה בכספים המגיעים לעובדים בגין עבודתם ללא הסכמתם, כי אז יש לראות את החברה כמעסיקתם של התובעים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל במשק, ולכל הפחות כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם.

-   כל גורם המעורב בהעסקתו של עובד והמפיק ממנה הנאה חומרית, ובמיוחד מקום שבו מדובר בעובד זר, המצוי בעמדת נחיתות ונתון לחסדי הגורמים המטפלים בהעסקתו, יש להטיל עליו אחריות רחבה.

-   הנטל להראות שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין העובד הזר צריך בתנאים מסוימים לעבור לכתפי אותו גורם. היינו, די בכך שהעובד הזר יצביע על קשר היכול להצביע על העסקתו בידי הגורם הנטען בצירוף העובדה, כי קיימת אי בהירות בין כל הגורמים המעורבים ביחס לזהות המעסיק, על מנת להעביר לאותו גורם את הנטל להוכיח, כי לא מתקיימים בינו לבין העובד יחסי עובד-מעביד.

פסק דין זה מרחיב באופן משמעותי את היקף האחריות המוטל על חברת כח האדם שרק סייעה בהבאתם של העובדים ושימשה כמתווכת והטיל על החברה אחריות משותפת עם המעסיק בפועל לתשלום שכרם של העובדים,  הגם שזה אשר נטען כלפיו כי היה המעסיק בפועל, אינו מופיע כלל כבעל אישור העסקתם של העובדים.

 

הכותב הינו עו"ד מומחה בדיני אגודות שיתופיות, מושבים ומשקים חקלאיים.

 

מייל: office@gilad-law.co.il

אתר:  www.gilad-law.co.il

            משק.קום

 

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן, אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מבזק זה, כולו או חלקו, ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא

 

.

 

גלעד שרגא, עו"ד
1
משרד עורכי דין המספק חבילה של שירותים משפטיים בעיקר בתחום דיני המגזר החקלאי. המשרד מספק שירותי ייעוץ וייצוג שוטפים לאגודות שיתופיות, מושבים, וחברי מושבים.
בן ממשיך, עו"ד
משרדנו מתמחה בתחום המגזר החקלאי, ייצוג מושבים וחברי מושבים. המשרד מעניק ייעוץ במינוי "בן ממשיך" וכן ייצוג בהעברת זכויות במשק החקלאי, ברכישה ובמכירה.
רחוב י.ד ברקוביץ
תל אביב
03-6935310
קישור לאתר
חוק ומשפט - אגודות שיתופיות
תאריך: 20/9/2010
תגיות:   נחלה    מושבים    מושב    אגודה שיתופית    בן ממשיך    בית במושב    נחלה במושב    משק במושב    מכירת משק    משק חקלאי    משק עזר    משק חקלאי למכירה    תנועת המושבים    דמי הסכמה    נחלות למכירה    מכירת נחלה    שימוש חורג    בית מקצועי    הסכם משבצת    חוזה משולש    גלעד שרגא    עו"ד    נחלה חקלאית    פסק דין   


ממומן

מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - אגודות שיתופיות

לימודי משפטים כבסיס לקריירה לא משפטית / אברהם אבו
מה המשותף בין נוחי דנקנר, רם אורן, יורם מוקדי, עפרה שטראוס, זוהר גושן, יורם טורבוביץ' וגבריאלה שלו (שגרירת ישראל באו"ם)? פרט לעובדה כי הם כולם אנשי מפתח מתחומים שונים במשק הישראלי, ישנו מכנה משותף נו
הבטיחו לי להיות בן ממשיך בנחלה / גלעד שרגא, עו"ד
מינוי "בן ממשיך" אינו תלוי בהיותו של הבן חבר אגודה, אם כי הוא מכשיר את הדרך לחברות באגודה ומבטיח שבעתיד האגודה לא תערים קשיים בשלב העברת הזכויות במשק שכן האגודה היא זו שאישרה את עצם המינוי.
מי המעסיק של עובדים זרים במושבים? / גלעד שרגא, עו"ד
האם יש לראות את החברה כמעסיקתם של העובדים הזרים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל בנחלה, ולראות בה כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם?
חוסר תום לב של ועד האגודה הביא לביטול הקצאת נחלות פנויות / גלעד שרגא, עו"ד
הקצאת נחלות פנויות במושבים, נעשות בדרך כלל לחברי האגודה, אולם האגודה אינה סוברנית לקבל לשורותיה חברים חדשים ללא שניתנה לכך הסכמת הצדדים האחרים להסכם המשבצת, מינהל מקרקעי ישראל והוסכנות היהודית לא"י.
לא ניתן לחדש חברות מושב באגודה שיתופית על סמך התנהגות / גלעד שרגא, עו"ד
לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א', שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב.
שימוש חורג בנחלה על פי הגדרת בית משפט / גלעד שרגא, עו"ד
בית משפט נכנס לעצם תהליך הייצור ובוחן מקרוב את "השימוש החקלאי האמיתי" הנעשה בשטח המשק, ומה "מיקומה" של הפעילות המבוצעת בשטח הנחלה בשרשרת הייצור, ובכך מצמצם הוא את טווח הגדרת השימוש החקלאי המותר.
בן ממשיך בתא המשפחתי העתיק / גלעד שרגא, עו"ד
מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, ללא הסכמת האחים, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן שמונה כבן ממשיך.
הסמכות לדון בזכויות בנים ממשיכים במושבים / גלעד שרגא, עו"ד
במהלך השנים, כאשר חל גידול בביקוש לנדל"ן במושבים, במיוחד מצד בני המקום, עלתה השאלה מה הם הקריטריונים הנוספים שיש להציב בפני הבנים הממשיכים, כדי לקבוע מי יהיו הבנים שיהיו זכאים לאייש את הנחלות הפנויות.
הקריטריונים לקבלה לחברות במושב / גלעד שרגא, עו"ד
הכנסתם של תנאי קבלה לתקנון האגודה, אינו מבטיח, כי אלו יאושרו ע"י בית המשפט, שכן במידה וימצא כי תנאים אלו הינם בלתי סבירים ומנוגדים לעקרונות הצדק הטבעי ייפסלו התנאים וההוראות חרף עיגונן בתקנון.
הסכנות בלקיחת משכנתה לרכישת נחלה במושב / גלעד שרגא, עו"ד
ברכישת נחלה, נעשית מלאכת לקיחת המשכנתא, להליך מורכב וסבוך מבחינה פרוצדורלית, עד כדי התשת הרוכשים בדרישה להמצאתם של מסמכים מאת גורמים ומוסדות רבים: המוכרים, האגודה השיתופית, שמאי מקרקעין, רשם האגודות..
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים