מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

שימוש חריג בנחלה

שימוש חורג בנחלה על פי הגדרת בית משפט

/ גלעד שרגא, עו"ד
בית המשפט מגדיר מה יחשב "שימוש חורג" בנחלה
 
 
השימוש המגוון הנעשה בשנים האחרונות בשטחי המשק החקלאי ע"י חברי המושבים, במטרה ליצור הכנסות חלופיות ונוספות על אלו אשר היו נהוגות בעבר ואשר נבעו מהפעלתו ועיבודו של המשק החקלאי בלבד, הביא לפעילות ענפה של השכרת מבנים ושטחים חקלאיים לצורכי מסחר ואחסנה במושבים, פעילות אשר לא תמיד מתיישבת עם הגדרת המינוחים המשפטיים המופיעים בהסכם המשבצת עליו חתומה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל, בהם מאוזכרים תנאי השימוש במקרקעי משבצת האגודה.
פעילות זו שמימדיה התעצמו בעשור האחרון, הביאה לגל של תביעות שהוגשו מצד מינהל מקרקעי ישראל כנגד אותם חברי האגודה אשר עשו שימוש חורג בנחלה, וזאת בניסיון לצמצם את התפשטות התופעה, וללא נקיטת יוזמה לשינוי ההגדרות והמינוחים הארכאיים אשר שיקפו את המציאות החקלאית לפני שנים רבות.
בפסק דין שניתן בבית משפט השלום ברחובות במסגרת ת.א 2983/04, ביום 9.6.09, נדרש בית המשפט בין היתר להגדיר מה היא הגדרת המונח "שימוש חקלאי במקרקעין"? והאם פעילותם של הנתבעים בשטח המשק החקלאי, עומדת בקנה אחד עם הוראות הסכם המשבצת?
במקרה שהובא בפני בית המשפט, דובר במקרקעין שמהווים חלק מהקרקעות שמינהל מקרקעי ישראל השכיר לאגודת המושב (להלן:"המושב"), במסגרת "חוזה משבצת דו-צדדי", כאשר על-פי חוזה המשבצת מטרת השכירות הינה חקלאית ונאסר על המושב וחבריו לבנות בשטח המשבצת ללא אישור המינהל מקרקעי ישראל.
הנתבעים הינם חברי המושב, אשר עשו שימוש בשטח המשק אשר הוקצה לשימושם על-ידי המושב, וזאת במעמד של ברי-רשות וכן חברה פרטית אשר התקשרה בהסכם עם חברי האגודה המחזיקים בשטח המשק, והיא אשר עשתה בפועל שימוש בשטח המשק ובמבנים שבו לאחסנה ושיווק של אבני טוף.
לטענת מינהל מקרקעי ישראל הנתבעים עשו שימוש חורג במקרקעין - שימוש שאינו חקלאי, וכי הם בנו במקרקעין או הסבו מבנים ללא הסכמת המינהל, באמצעות השכרתם לחברה פרטית אשר הקימה במקום מפעל לייצור, אחסנה ושיווק של אבני טוף.
בנסיבות אלה ביקש מינהל מקרקעי ישראל, ליתן צו מניעה להפסקת כל שימוש חורג ו/או שאינו חקלאי שנעשה במקרקעין ללא היתר המינהל בכתב וכן ליתן צו המורה לנתבעים לפנות באופן מיידי מהמקרקעין ולהרוס את כל המבנים שהוקמו בהם שלא בהסכמת המינהל. 
לטענת הנתבעים, יש לדחות את התביעה על הסף, וזאת הואיל והתביעה כולה מושתתת על עילה חוזית מכוח חוזה המשבצת, בה בשעה שהם כלל אינם מהווים צד לחוזה זה, ובשל כך אין בינם לבין מינהל מקרקעי ישראל  כל יריבות. עוד טענו הנתבעים כי, חוזה המשבצת אינו בתוקף וכי השימוש בקרקע הינו חקלאי לכל דבר ועניין, הואיל ואבני הטוף משמשות כמצע גידול חקלאי.
ביחס לטענה, כי הנתבעים אינם צד להסכם המשבצת –
בית המשפט קובע, כי זכותם הבסיסית של הנתבעים להחזיק ולהשתמש במקרקעין צומחת מיסודה מחוזה המשבצת, שעליו חתום המושב ואשר מכוחו ניתנה למושב האפשרות להעניק לנתבעים מעמד של ברי-רשות. מכאן, שטענתם של הנתבעים, כי הוראות החוזה אינן חלות עליהם אינה טענה ראויה ויש בה משום "החזקת המקל משני קצותיו", שכן ממה נפשך – אם הנתבעים אינם מחויבים לקיים את הוראות החוזה משום שאינם צד לו, מאין צומחת זכותם להשתמש בקרקע?! ואילו אם הנתבעים מחויבים לקיים את הוראות החוזה – הרי שעליהם לקיים את כל הוראותיו, לרבות ההוראות הנוגעות לשימוש המותר במקרקעין.
 
ביחס לטענה, כי השימוש בקרקע הינו חקלאי הואיל ואבני הטוף משמשות כמצע גידול חקלאי –
קובע בית המשפט, כי השאלה הינה שאלה משפטית, האם אחסנה ומיון של אבני הטוף במקרקעין המצויים בנחלה, מהווים שימוש חקלאי, אם לאו.
שימוש במקרקעין של הנחלה לשם אחסנה ומיון של אבני טוף במסגרת תהליך מסחרי, שתחילתו בייצור אבני הטוף באתר אחר, המשכו באחסנה ומיון של האבנים (בשטח הנחלה) וסופו במכירתן והפצתן ללקוחות (מאתר האחסנה המצוי בנחלה), אינו מהווה שימוש חקלאי במקרקעין, אלא מהווה שימוש מסחרי לכל דבר ועניין.
העובדה, כי אבני הטוף הן מוצר המשמש בסופו של עניין חקלאים כמצע גידול, אינה הופכת את תהליך ייצורו של מוצר זה לשימוש חקלאי, ממש כשם שייצור מכונות חקלאיות כגון טרקטורים או ייצור יריעות ניילון לחממות או ייצור חומרי הדברה ודשנים לחקלאות וכיו"ב אינם מהווים שימוש חקלאי במקרקעין שבהם מתבצעים תהליכי הייצור של מוצרים אלה ודומיהם (לרבות אחסנתם ומיונם המהווים שלבים מן התהליך התעשייתי השלם).
בית משפט נכנס לעצם תהליך הייצור ובוחן מקרוב את "השימוש החקלאי האמיתי" הנעשה בשטח המשק, ומה "מיקומה" של הפעילות המבוצעת בשטח הנחלה בשרשרת הייצור של המוצר הסופי בו נעשה שימוש, ובכך מצמצם הוא את טווח הגדרת השימוש החקלאי המותר והעומד בדרישות הסכם המשבצת.
ניתוח תהליכי הייצור בצורה כה דקדקנית, מרחיבה את העילה לשימוש חורג  הנעשה בשטח המשק החקלאי, ומאפשרת למינהל מקרקעי ישראל הגשת תביעות גם כנגד חברים אשר הם בעצמם מפעילים במשק תהליכי ייצור אשר ניתן לראות בהם בבירור את הזיקה לשימוש חקלאי.
כך, בסופו של יום מקבל בית המשפט את התביעה במלואה ומורה, על מתן צו מניעה להפסקת כל שימוש חורג ושאינו חקלאי שנעשה במשק ללא היתר מינהל מקרקעי ישראל, וכן על מתן צו המורה לנתבעים לפנות באופן מיידי מהמקרקעין ולהרוס את כל המבנים שהוקמו בהם שלא בהסכמת וללא היתר מינהל מקרקעי ישראל .
 
הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות מושבים ומשקים חקלאיים.
 
מייל: office@gilad-law.co.il
אתר:  www.gilad-law.co.il
            משק.קום
 
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. כמו כן, אין להעתיק, לפרסם ולהפיץ מבזק זה, כולו או חלקו, ללא קבלת אישור מאת עו"ד גלעד שרגא
 
גלעד שרגא, עו"ד
1
משרד עורכי דין המספק חבילה של שירותים משפטיים בעיקר בתחום דיני המגזר החקלאי. המשרד מספק שירותי ייעוץ וייצוג שוטפים לאגודות שיתופיות, מושבים, וחברי מושבים.
בן ממשיך, עו"ד
משרדנו מתמחה בתחום המגזר החקלאי, ייצוג מושבים וחברי מושבים. המשרד מעניק ייעוץ במינוי "בן ממשיך" וכן ייצוג בהעברת זכויות במשק החקלאי, ברכישה ובמכירה.
רחוב י.ד ברקוביץ
תל אביב
03-6935310
קישור לאתר
חוק ומשפט - אגודות שיתופיות
תאריך: 25/8/2010
תגיות:   נחלה    מושבים    מושב    אגודה שיתופית    בן ממשיך    בית במושב    משק במושב    משק למכירה    תנועת המושבים    משק חקלאי    דמי הסכמה    מכירת נחלה    שימוש חורג    בית מקצועי    גלעד שרגא    עו"ד   


ממומן

מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - אגודות שיתופיות

לימודי משפטים כבסיס לקריירה לא משפטית / אברהם אבו
מה המשותף בין נוחי דנקנר, רם אורן, יורם מוקדי, עפרה שטראוס, זוהר גושן, יורם טורבוביץ' וגבריאלה שלו (שגרירת ישראל באו"ם)? פרט לעובדה כי הם כולם אנשי מפתח מתחומים שונים במשק הישראלי, ישנו מכנה משותף נו
הבטיחו לי להיות בן ממשיך בנחלה / גלעד שרגא, עו"ד
מינוי "בן ממשיך" אינו תלוי בהיותו של הבן חבר אגודה, אם כי הוא מכשיר את הדרך לחברות באגודה ומבטיח שבעתיד האגודה לא תערים קשיים בשלב העברת הזכויות במשק שכן האגודה היא זו שאישרה את עצם המינוי.
מי המעסיק של עובדים זרים במושבים? / גלעד שרגא, עו"ד
האם יש לראות את החברה כמעסיקתם של העובדים הזרים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל בנחלה, ולראות בה כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם?
חוסר תום לב של ועד האגודה הביא לביטול הקצאת נחלות פנויות / גלעד שרגא, עו"ד
הקצאת נחלות פנויות במושבים, נעשות בדרך כלל לחברי האגודה, אולם האגודה אינה סוברנית לקבל לשורותיה חברים חדשים ללא שניתנה לכך הסכמת הצדדים האחרים להסכם המשבצת, מינהל מקרקעי ישראל והוסכנות היהודית לא"י.
לא ניתן לחדש חברות מושב באגודה שיתופית על סמך התנהגות / גלעד שרגא, עו"ד
לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א', שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב.
שימוש חורג בנחלה על פי הגדרת בית משפט / גלעד שרגא, עו"ד
בית משפט נכנס לעצם תהליך הייצור ובוחן מקרוב את "השימוש החקלאי האמיתי" הנעשה בשטח המשק, ומה "מיקומה" של הפעילות המבוצעת בשטח הנחלה בשרשרת הייצור, ובכך מצמצם הוא את טווח הגדרת השימוש החקלאי המותר.
בן ממשיך בתא המשפחתי העתיק / גלעד שרגא, עו"ד
מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, ללא הסכמת האחים, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן שמונה כבן ממשיך.
הסמכות לדון בזכויות בנים ממשיכים במושבים / גלעד שרגא, עו"ד
במהלך השנים, כאשר חל גידול בביקוש לנדל"ן במושבים, במיוחד מצד בני המקום, עלתה השאלה מה הם הקריטריונים הנוספים שיש להציב בפני הבנים הממשיכים, כדי לקבוע מי יהיו הבנים שיהיו זכאים לאייש את הנחלות הפנויות.
הקריטריונים לקבלה לחברות במושב / גלעד שרגא, עו"ד
הכנסתם של תנאי קבלה לתקנון האגודה, אינו מבטיח, כי אלו יאושרו ע"י בית המשפט, שכן במידה וימצא כי תנאים אלו הינם בלתי סבירים ומנוגדים לעקרונות הצדק הטבעי ייפסלו התנאים וההוראות חרף עיגונן בתקנון.
הסכנות בלקיחת משכנתה לרכישת נחלה במושב / גלעד שרגא, עו"ד
ברכישת נחלה, נעשית מלאכת לקיחת המשכנתא, להליך מורכב וסבוך מבחינה פרוצדורלית, עד כדי התשת הרוכשים בדרישה להמצאתם של מסמכים מאת גורמים ומוסדות רבים: המוכרים, האגודה השיתופית, שמאי מקרקעין, רשם האגודות..
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים