מאמר - האתר הראשי להפצת מאמרים וקידום מקצועי
כניסה למערכת כותבי מאמרים כתיבת מאמר חיפוש מאמר מאמרים
 
 
 

פרוטוקול ועד האגודה

לחבר אגודה זכות לעיין בפרוטוקול ועד האגודה

/ גלעד שרגא, עו"ד
חברי אגודות שיתופיות, נתקלים לא אחת, בחומה בצורה, ובהתנגדות גורפת מצד ועד האגודה, בבקשתם לקבל לידיהם העתקי מסמכי האגודה, דוגמת פרוטוקולים, הסכמים, דפי חשבונות והחלטות שהתקבלו ע"י ועד האגודה.
פעמים, האגודה אף מונעת מחבריה באופן גורף את האפשרות לעיין במסמכים אלו שלא לומר לצלם את העתקי המסמכים, מתוך חשש שמא פרסום המסמכים, ישמש ככלי לניגוח האגודה ומוסדותיה.
לאחרונה, הובא בפני רשם האגודות השיתופיות מקרה (במסגרת תיק מס' 153/459/07), בו שני חברי אגודה שיתופית לשעבר, ביקשו לעיין בפרוטוקולים של האסיפה הכללית, פרוטוקולים של ישיבות ועד ההנהלה, ישיבות ועדת קבלה לחברים, מסמכי הנהלת חשבונות של האגודה, וכן הסכמי "פרויקט ההרחבה", כאשר האגודה מסרבת בכל תוקף לאפשר לחברים עיון במסמכים אלו.
החברים העלו טענותיהם בפני רשם האגודות השיתופיות, המצדדות בבקשתם, ולפיהן העיון במסמכים המבוקשים חשוב ונדרש, שכן יש להם "חששות לאי-סדרים כספיים חמורים בניהול האגודה, העולים אף כדי מעשים פליליים". 
האגודה טענה מנגד, כי לחברים המעוניינים בקבלת המידע, קיים אינטרס מובהק למצוא מקרים שיאפשרו להם לנקוט הליכים נגד האגודה, כך שזו לא תמשיך לעסוק בחובותיהם האישיים של חברים אלה, ועל כן הם להוטים כל כך, לחשוף מסמכים, והדבר נעשה מתוך מניעים זרים.
כמו כן, טענה האגודה שבפרוטוקולים המבוקשים ע"י החברים, קיים מידע מסחרי ומשפטי שחשיפתו יכולה להסב לאגודה נזק רב.
האגודה התנגדה להעביר לעיונם של החברים את מסמכי הנהלת החשבונות של חברי אגודה אחרים, בשל הטעם שהדבר הינו "פגיעה בזכותם הבסיסית לפרטיות".
יחד עם זאת טענה האגודה, כי הסכימה מיידית ליתן לחברים מייד עם דרישתם, את האפשרות לעיין ולצלם מסמכים אשר לפי הוראות הדין, האגודה מחויבת להתיר את העיון בהם ו/או מסמכים הנוגעים ישירות לחברים המבקשים.
בהחלטת רשם האגודות השיתופיות, מיום 10.2.08, נעתר רשם האגודות לבקשת החברים באופן חלקי, כבוד הרשם תמך החלטתו בין היתר בהסתמכו על חקיקת המשנה הקיימת בעניין - תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה- 1975 (להלן:"התקנות").
בהתאם לתקנה 37 לתקנות- לכל חבר אגודה עומדת "הזכות לעיין בספרי הפרוטוקולים של האסיפה הכללית, המועצה, הוועד ויתר רשויות האגודה, תוך שבעה ימים מיום שדרש". 
לפי הפסיקה, קובע רשם האגודות, זכות העיון במסמכים, כוללת בתוכה גם את הזכות לצלם, ואם ירצו בכך, יוכלו אותם חברים לצלם במשרדי האגודה את ספרי הפרוטוקולים, וכל המסמכים הנזכרים בתקנה 37 כאמור לעיל.
 לגבי "מסמכי הנהלת החשבונות", התיר הרשם את זכות העיון רק במסמכים הנוגעים לחברים עצמם, וללא שיתאפשר להם לקבל לעיונם פרטי הנהלת החשבונות של חברים אחרים.
בפסיקת רשם האגודות נקבע, כי דרישתם זו של החברים לגילוי המסמכים, הינה למעשה, זכות יסוד בסיסית, אשר מוקנית להם במסגרת היותם חברי האגודה, הזכאים לקבל דיווח באשר לכלל הפעילות הנעשית ע"י האגודה, הן באשר לפעילותה השוטפת של האגודה והן במסגרת ניהול הליכים משפטיים המתקיימים כנגד האגודה.
לדעתנו, בהיותם של החברים חברי אגודה שיתופית, בה מתקיימים יחסי שותפות בין כלל חברי האגודה, הרי שיש ליחסי שותפות אלה, השלכה לעניין בסיס הזכאות למתן חשבונות, גם באשר לכלל השותפים, קרי לגבי כלל חברי האגודה, כך שגם דרישת החברים לקבל לעיונם את פרטי הנהלת החשבונות של חברים אחרים באגודה, עשויה להתקבל בעתיד כחלק מהליך גילוי מסמכים.
ברי, כי לו היה מדובר בהליך המתנהל בבית המשפט, כי אז סמכות בית המשפט להורות על גילוי מסמכים ועיון בהם במקרים שהם דרושים ונוגעים להליך המשפטי - היתה רחבה יותר, וזכות העיון אשר היתה ניתנת לחברים, לא היתה מוגבלת כפי אשר ניתנה בהחלטת רשם האגודות.
מושכלות יסוד הן, כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בפני הערכאה המשפטית. הליך הגילוי נועד לאפשר לבעל-דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו.
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעולתה של המערכת החברתית כולה.
נמצא, כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו, רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט, הרלוונטיות לצורכי גילוי היא, במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.
קיימת נטיה של בתי המשפט לבחון האם המסמכים רלוונטיים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת, והאם אכן זוהי דרך יעילה לבירור התביעה, והאם הגילוי דרוש לשם קיומו של דיון הוגן.
ניתן לראות, כי במהלך השנים האחרונות, חלה מגמה הולכת וגוברת לשקיפות מלאה בפעילותה של האגודה, וטענות כלליות בדבר חשש לזליגתו של מידע מסחרי ומשפטי וכן חשש לפגיעה בתפקודה של האגודה, עקב גילוי המסמכים טענות אלו אינן מקבלות משקל רב בפסיקת בתי המשפט.
הכותב הינו עו"ד המתמחה בדיני אגודות שיתופיות מושבים ומשקים חקלאיים.
 office@gilad-law.co.ilמייל:  
 www.gilad-law.co.ilאתר:
            משק.קום
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה.
 
גלעד שרגא, עו"ד
1
משרד עורכי דין המספק חבילה של שירותים משפטיים בעיקר בתחום דיני המגזר החקלאי. המשרד מספק שירותי ייעוץ וייצוג שוטפים לאגודות שיתופיות, מושבים, וחברי מושבים.
בן ממשיך, עו"ד
משרדנו מתמחה בתחום המגזר החקלאי, ייצוג מושבים וחברי מושבים. המשרד מעניק ייעוץ במינוי "בן ממשיך" וכן ייצוג בהעברת זכויות במשק החקלאי, ברכישה ובמכירה.
רחוב י.ד ברקוביץ
תל אביב
03-6935310
חוק ומשפט - אגודות שיתופיות
תאריך: 11/7/2010
תגיות:   נחלה    מושבים    מושב    אגודה שיתופית    בן ממשיך    בית במושב    משק במושב    משק למכירה    משק חקלאי    דמי הסכמה    מכירת נחלה    שימוש חורג    תנועת המושבים    בית מקצועי    גלעד שרגא    עו"ד   


ממומן

מאמרים נוספים בתחום חוק ומשפט - אגודות שיתופיות

לימודי משפטים כבסיס לקריירה לא משפטית / אברהם אבו
מה המשותף בין נוחי דנקנר, רם אורן, יורם מוקדי, עפרה שטראוס, זוהר גושן, יורם טורבוביץ' וגבריאלה שלו (שגרירת ישראל באו"ם)? פרט לעובדה כי הם כולם אנשי מפתח מתחומים שונים במשק הישראלי, ישנו מכנה משותף נו
הבטיחו לי להיות בן ממשיך בנחלה / גלעד שרגא, עו"ד
מינוי "בן ממשיך" אינו תלוי בהיותו של הבן חבר אגודה, אם כי הוא מכשיר את הדרך לחברות באגודה ומבטיח שבעתיד האגודה לא תערים קשיים בשלב העברת הזכויות במשק שכן האגודה היא זו שאישרה את עצם המינוי.
מי המעסיק של עובדים זרים במושבים? / גלעד שרגא, עו"ד
האם יש לראות את החברה כמעסיקתם של העובדים הזרים בנוסף למעסיק שהעסיקם בפועל בנחלה, ולראות בה כנושאת באחריות במשותף לתשלומים המגיעים להם?
חוסר תום לב של ועד האגודה הביא לביטול הקצאת נחלות פנויות / גלעד שרגא, עו"ד
הקצאת נחלות פנויות במושבים, נעשות בדרך כלל לחברי האגודה, אולם האגודה אינה סוברנית לקבל לשורותיה חברים חדשים ללא שניתנה לכך הסכמת הצדדים האחרים להסכם המשבצת, מינהל מקרקעי ישראל והוסכנות היהודית לא"י.
לא ניתן לחדש חברות מושב באגודה שיתופית על סמך התנהגות / גלעד שרגא, עו"ד
לא ניתן ללמוד על חברותו של המושב בתנובה מכח התנהגות בהתאם לתקנה 2א', שכן המדובר בתקנה שהינה רלבנטית כאשר לשני הצדדים יש כוונה ליצור בינהם יחסי חברות, דבר אשר לא ניתן להילמד מהתנהגותו של המושב.
שימוש חורג בנחלה על פי הגדרת בית משפט / גלעד שרגא, עו"ד
בית משפט נכנס לעצם תהליך הייצור ובוחן מקרוב את "השימוש החקלאי האמיתי" הנעשה בשטח המשק, ומה "מיקומה" של הפעילות המבוצעת בשטח הנחלה בשרשרת הייצור, ובכך מצמצם הוא את טווח הגדרת השימוש החקלאי המותר.
בן ממשיך בתא המשפחתי העתיק / גלעד שרגא, עו"ד
מינויו של "בן ממשיך" במשק והכתרתו של הבן כיורש כבר בחיי ההורים, ללא הסכמת האחים, כאשר הדבר מעניק זכויות לבן אחד וגורע מזכויותיהם של יתר האחים, כמוהו כהענקת כתונת פסים לאותו בן שמונה כבן ממשיך.
הסמכות לדון בזכויות בנים ממשיכים במושבים / גלעד שרגא, עו"ד
במהלך השנים, כאשר חל גידול בביקוש לנדל"ן במושבים, במיוחד מצד בני המקום, עלתה השאלה מה הם הקריטריונים הנוספים שיש להציב בפני הבנים הממשיכים, כדי לקבוע מי יהיו הבנים שיהיו זכאים לאייש את הנחלות הפנויות.
הקריטריונים לקבלה לחברות במושב / גלעד שרגא, עו"ד
הכנסתם של תנאי קבלה לתקנון האגודה, אינו מבטיח, כי אלו יאושרו ע"י בית המשפט, שכן במידה וימצא כי תנאים אלו הינם בלתי סבירים ומנוגדים לעקרונות הצדק הטבעי ייפסלו התנאים וההוראות חרף עיגונן בתקנון.
הסכנות בלקיחת משכנתה לרכישת נחלה במושב / גלעד שרגא, עו"ד
ברכישת נחלה, נעשית מלאכת לקיחת המשכנתא, להליך מורכב וסבוך מבחינה פרוצדורלית, עד כדי התשת הרוכשים בדרישה להמצאתם של מסמכים מאת גורמים ומוסדות רבים: המוכרים, האגודה השיתופית, שמאי מקרקעין, רשם האגודות..
מאמרים תפריט ראשי
שאלות ותשובות
יתרונות
אודות
הסבר
צור קשר
 
 
 
אודות | צור קשר | מפת האתר | אינדקס אתרים | sitemap | סניפים