תיקון מזגנים בעיני ילדה בת שנתיים
אבא שלי עובד ב- תיקון מזגנים
ולפעמים הראש שלו קצת בעננים.
מדי פעם במעון אני נשארת אחרונה,
זה קורה רק בקיץ, לא כל השנה.
ההורים לקחו את כל הילדים
ואבא שלי אצלכם, ב- תיקון מזגנים.
השעה שלוש,
התעוררנו כבר מזמן
ואני כל הזמן מסתכלת
לכיוון הדלת.
אני משחקת עם שירה ועם מיכל,
ובלב לא בטוחה שהוא זוכר אותי בכלל.
הימים כל כך חמים
ואנשים מתעצבנים
ותמיד זה דחוף, ה- תיקון מזגנים.
ממשיכים להשתולל ולקפוץ על השטיח,
נו אבא, תבוא כבר, אבא, תבטיח.
ולאט לאט המעון מתרוקן,
לקחו כבר את עידו, מיכל ואת רונן.
גם את יוסי, נדב, שרית וניצן,
אוי, הלוואי שאבא יבוא בזמן.
ובינתיים מתחיל לי בראש רעיון,
לי מצוין, לגן זה אסון.
הרי גם אצלנו בגן
כל היום פועל מזגן.
אני יכולה לעשות כל מיני עניינים
וגם אצלנו יזמינו תיקון מזגנים.
על הכיסא אני יכולה לעלות,
ולהכניס למזגן כל מיני הפתעות.
ואז המזגן יפסיק לעבוד,
ומהר יתקשרו, ואבא שלי יבוא!
כולם יראו איך אבא גיבור וחזק
בא ומציל את כולם ממחנק!
יבוא, יעבוד, יסדר, יתקן,
שתדעו שזה אבא שלי, כן כן!
אבל בעצם, זה לא רעיון ממש מדהים,
כי אבא יהיה עסוק ב- תיקון מזגנים.
הוא לא ישחק איתי ואצטרך לחכות,
אהיה עצובה, זה יגרום לי לבכות.
כי כולם כבר הלכו ונשארנו לבד
ואני אצטרך לשבת בצד,
במקום להיות עם אבא בגינה,
אשב לי לבדי בפינה.
אז מה יש לעשות, רק להמשיך לחכות.
צריך להוסיף את זה לעשר המכות.
חום יולי אוגוסט כתבו על זה שיר,
אנחנו רק ילדים, נעים להכיר.
אולי תתפזר קצת על פני השנה
וכולם יספיקו לעשות הזמנה,
חצי מהתיקונים יזמינו עד מרץ
ואז אבא שלי לא יצטרך להתרוצץ.
יוכל לבצע תיקון מזגנים,
אפילו אם בשמיים יש קצת עננים.
וככה יגיע לכל האנשים,
עוד הרבה לפני שהם תשושים.
ובין הגננות לא יהיו לחשושים, כי אבא שלי יגיע בשלוש ושלושים!
כן, אבא שלי עובד ב- תיקון מזגנים, ומה זה אומר, לא כולם מבינים!
