מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן

 

מדד המחירים לצרכן מעיד על ערך הכסף שלנו בכל זמן נתון. כל הצמדה למדד המחירים לצרכן נועדה למנוע את ירידת ערך הכסף. או שנכון יותר לומר, שהצמדה למדד המחירים לצרכן תפקידו לשמור על ערך הכסף בכל זמן נתון.

"מדד המחירים לצרכן" נקבע על-ידי סקר סטטיסטי שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) העוסק בהוצאות משק הבית. בסקר משתתפים כמה מאות משקי בית שהם בבחינת המדגם הסטטיסטי של כלל משקי הבית בארץ. נוסף על כך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פונה לנשאלים הקבועים, קרי בעלי עסקים, סוחרים וכו' כדי לקבל תמונת מצב עסקית מעודכנת.

המדד נקבע על-פי איחוד נתונים של סחורות בשוק ותנודות מחירן. לדוגמה, עגבנייה עולה היוםX ובחודש שעבר עלתה Y. ההפרש בין המחירים יקבע את שינוי המחיר בסחורה. לכן השינוי במדד נמדד באחוזים.

אם נתרגם את השינוי במדד לכסף, נדע מהו ערך הכסף היום לעומת תקופה אחרת. לכן השינוי במדד הוא המדד הקובע את יחס השינוי בערך הכסף מתקופה לתקופה.

על-פי שכלול המידע הנאסף נקבע מדד המחירים לצרכן המעיד על כושר הקנייה הממוצעת שלנו בכל תקופה ותקופה. עלייה ממושכת במדד פירושה אינפלציה, ואילו ירידה ממושכת במדד פירושה דפלציה.

מדד המחירים לצרכן מתפרסם בתאריך ה - 15 לכל חודש. כלומר, מדד חודש מרץ מתפרסם ב-15 לאפריל ומדד חודש אפריל מתפרסם ב-15 למאי.

המדד עליו מתבססים כל הגופים הבנקאיים הוא "מדד המחירים לצרכן".

חלק מהשימושים במדד המחירים לצרכן הם:

1. הצמדת המדד להלוואות.

2. הצמדת המדד לדמי מזונות.

3. הצמדת המדד לאגרות חוב.

4. הצמדת המדד כבסיס לחישוב תוספת יוקר וכו'.

5. הצמדת המדד לעלויות שכירות.

בעבור הבנקים ההצמדה למדד המחירים לצרכן נועדה בעיקר לשמור על ערך הכסף.

להלן דוגמה לחישוב השינוי במדד:

 

        חודש                        ניקוד                         שינוי חודשי באחוזים              שינוי שנתי באחוזים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אופן שינוי המדד באחוזים מחושב על-פי הנוסחה הזו:

                                                            _{מדד חודש X}

^{שינוי באחוזים = 100 - 100 x}           מדד חודש Y

 

ניקח מהטבלה את הנתונים של חודש מאי 2008 ואפריל 2008 ונחשב את השינוי במדד באחוזים.

                                                _104.8

^{0.67% = 100 - 100 x}       104.1

 

(בטבלה החישובים מעוגלים באופן אוטומטי).

 

"מדד המחירים לצרכן" משפיע באופן ישיר על יתרת הקרן בהלוואה צמודה למדד ואינו משפיע כלל על הריבית המחושבת של הלוואה.

בהמשך נציג נתונים המעידים כי "מדד המחירים לצרכן" נמצא במגמת עלייה כמעט באופן קבוע. עלייה עקבית מתונה במדד מסמלת יציבות פיננסית כלכלית. ככל שהשנים חולפות המחירים עולים וערך הכסף משתנה מתקופה לתקופה.

 

דוגמה:

יתרת קרן בהלוואה מסוימת עומדת על 1000 שקלים. בחודש מסוים השינוי באחוזים הוא 0.5%. לכן יתרת הקרן החדשה המופיעה בדף ההלוואה שלנו תהיה:

 

1000(1+0.5%)=1005

 

ניתן לראות שעקב עליית המדד עלתה הקרן החדשה בחמישה שקלים. לכן הקרן החדשה תעמוד על 1005 שקלים.

ככל שהשינוי במדד יהיה גבוה יותר, כך תגדל השפעתו על יתרת הקרן באופן יחסי.

נציין שאם המדד יֵרד לא תהיה השפעה על הקרן, עד לרמת הבסיס ביום שבו לקחנו את ההלוואה, כל זאת בכפוף לתנאי ההלוואה.  ניתן לראות שמדד המחירים לצרכן נמצא במגמת עלייה. יש אמנם מדדים שליליים, אך הם אינם משפיעים על מגמת העלייה של המדד. 

 

דוגמה להלוואה הצמודה למדד:

נכניס את נתוני ההלוואה ללוח הסילוקין ונראה כיצד שינוי זה משפיע על ההלוואה.

נתוני ההלוואה:

1.גובה ההלוואה 50,000 ₪.

2.הריבית השנתית על ההלוואה 7%.

3.תקופת הלוואה חמש שנים = 60 חודשים.

4.ההלוואה היא על-פי לוח סילוקין שפיצר.

5.ההלוואה היא הלוואה צמודת מדד.

 

ההחזר החודשי הקבוע הוא 990.06 ₪ ויתרת הקרן לאחר חודש אחד הוא 49,301.61 ₪.

נניח כי לאחר התשלום הראשון מדד המחירים לצרכן עולה בשני אחוזים. כעת נבדוק כיצד השינוי במדד משפיע על ההלוואה:

כזכור השינוי במדד משפיע באופן ישיר על יתרת הקרן הנוכחית, ולכן עלינו להכפיל את יתרת הקרן הנוכחית באחוז השינוי שחל במדד באותה תקופה.

                                                     

יתרת קרן חדשה=(השינוי במדד+1)  x יתרת הקרן הנוכחית

נחשב את השינוי:

50,287.64 = (1+0.02)x49,301.61

 

יתרת הקרן החדשה לאחר עליית המדד היא: 50,287.64 ₪.

רק רגע, לקחנו הלוואה של 50,000 ₪ ולפתע לאחר חודש אחד אני חייב לבנק סכום של 50,287.64 ₪, סכום גבוה יותר מסכום ההלוואה המקורי.

כיצד ייתכן הדבר?

בהלוואות צמודות מדד נהיה חייבים לעתים יותר מסכום ההלוואה המקורי. כפי שציינו קודם לכן, השינוי במדד מעיד על ערך הכסף בכל זמן נתון. כשהמדד יעלה, תעלה גם יתרת הקרן של ההלוואה באופן יחסי. לכן אם המדד יעלה בשני אחוזים, יֵרד ערך הכסף, ולכן יחול שינוי ביתרת הקרן. ההצמדות למדד הן הסיבה לכך, שלוקחי הלוואת המשכנתא או הלוואה לכל מטרה לתקופה ארוכה עלולים למצוא עצמם במחצית תקופת ההלוואה חייבים יותר ממה שלקחו ביום לקיחת ההלוואה. אנחנו אומנם משלמים חודש בחודשו עבור קרן ההלוואה, אך כאשר המדד עולה, ביחס

שווה תעלה גם יתרת הקרן של ההלוואה. הבנק שומר על ערך הכסף, ולכן עלינו להחזיר את ההלוואה על-פי השינויים שחלו במדד המחירים לצרכן בכל תקופת ההלוואה. חשוב לזכור שאם נרצה לפרוע הלוואה זו לפני תום תקופת ההלוואה, נהיה חייבים לבנק סכום גבוה יותר ממה שקיבלנו ביום קבלת ההלוואה. לכן חשוב לשים לב לסוג זה של הלוואה ולדעת לתכנן הלוואה זו בקפדנות.

עקב השינוי שחל ביתרת הקרן בעת שינוי המדד, יחושב החזר הלוואה מחדש על-פי יתרת קרן החדשה. שאר הנתונים יהיו זהים לחלוטין, הן מבחינת הריבית והן מבחינת זמן ההלוואה שנשאר כפי שהוא. תקופת ההלוואה תחושב על-פי מספר החודשים שנותרו להלוואה, מאותו החודש של השינוי במדד.

לא חשוב כמה פעמים יתרחש השינוי במדד. בכל מקרה, בתום תקופת ההלוואה המצוינת בחוזה, תהיה היתרה אפס. השאלה היא מהו מחיר הכסף ששילמנו בתקופת ההלוואה, שאלה שאין לנו עליה פתרון מוחלט עד גמר ההלוואה במלואה. חשוב להבין, גם אם הריבית בהלוואות צמודות מדד הינה קבועה, בכל פעם שהמדד יעלה כך גם ההחזר החודשי שלנו על ההלוואה.